יום שלישי, 9 באוגוסט 2011

ביקור באחד-העם 1 או מה קרה בננה בר?

אי שם בקצה תל אביב מתחבאת לה שכונת נווה צדק הציורית והמקסימה. אי שם בקצה נווה צדק מתחבאת מסעדת ננה בר.

המסעדה ממוקמת בכתובת אחד-העם 1, מה שהוביל לשאלה האם אפגוש את מירי פסקל ואולי אף את יו"ר ועד הבית שולה נמירוביץ' או את ראובן, אך לא כך היה.
במקום זאת נתקלתי במקום המעוצב בסגנון צרפתי קלאסי: שנדלירים, פסלים ומראות ענקיות הנותנים נופך ייחודי כמו גם חלונות גדולים וקירות שכאילו מתקלפים ומוסיפים לאווירה הקסומה השורה במסעדה שחלקה יושב בתוך המבנה וחלקה בחצר הפנימית המכוסה רק בשמיים ובכוכבים.
 
מסעדת ננה-בר חוגגת שלוש עשרה שנה להיווסדה וגולן דור, בעלי המסעדה, החליט להתחדש עם תפריט קיץ שלכבודו הוזמנתי לביקור.
הכניסה למקום יפהפיה כתמיד עם הספות והשולחן עליו ניצב הסוס הפראי – הדומה מאוד לסמל המסעדה – הפרש על הסוס.
שולחן גדול נשמר לכבודנו באולם הגדול, כשלצידי אחותי דנה ומסביבנו מכרים שונים ומשונים מקהילת בלוגרי ישראל.
לא השולחן שלנו אבל דומה
את הערב פתחנו ביין לבן של יקב טוליפ. היה זה ה-White Tulip 2010 המשובח, המורכב מענבי גוורצטרמינר כמו גם ויוניה.
ניסינו לצלם את בקבוק היין על השולחן, אך בכל פעם שהוצאנו אותו מן השמפניירה ניגש אלינו אחד מאנשי הבית שניסה להחזיר את הבקבוק אל המיכל הקר. לבסוף הצלחנו במשימה, וכך זה נראה.

שמנו לב אל השולחן הקטן והנמוך שעמד בצד החדר בסמוך לקיר הנגדי. על השולחן עמדו מספר בקבוקי יין שונים, ואנו התחלנו לבחון מיהם, מהם וכמה הם עולים – בין היתר היו שם שאטו גולן, קאסטל, ירדן ואחרים. אין ספק שהיה זה אוסף מרשים.

המנות הראשונות החלו להגיע אל שולחננו:
ריזוטו פטריות נפלא העשוי מתערובת פטריות שיטאקי פורטובלו ושמפיניון יחד עם בצלי שאלוט. כבד אווז נהדר העשוי עם תפוחי עץ וקלבדוס. פטה כבד עוף וברווז המוגש בתוך צנצנת יחד עם טוסטים דקיקים בערמה – מנה מעולה שהזמנתי שוב. סלט קיסר פשוט למדי העשוי חסה ורוטב קיסר קלאסי, כן הגיע אל השולחן ניוקי רומנו חביב העשוי מסולת (במקום תפו"א) שהוגש על בסיס ביסק דגי-ים טעים, שחברי לשולחן החל לכנות בשם 'עיגולים פריכים'. זהו שם שתפס היטב.
כמו כן הוגשו סביצ'ה סלמון וגם קרפצ'יו לוקוס – שתי מנות הדגים הללו (אמנם אני מזל דגים אבל פה נגמר הקשר שלי אליהם) לא התחבבו עלי, ואין ספק כי האנשים מסביבי נהנו מהן יותר ממני.
ריזוטו פטריות נפלא
פטה כבדים בצנצנת
סלט קיסר
כבד אווז נהדר
בין הטעימות של המנות הראשונות, החלפתי את היין הלבן באדום – קברנה פרנק 2008 של טוליפ ממנו מאוד נהניתי. בשלב מאוחר יותר שמתי לב שאני היחיד ששותה יין אדום וכל השאר נשארו עם הלבן החביב ביותר.

את המנות העיקריות הזמנו איש איש וצלחתו צלחתו.
אני בחרתי באנטריקוט (הנפלא) ואת דנה אחותי שכבר די שבעה מן המנות הראשונות דחפתי להזמין את הספייריבס.
שתי המנות הללו היו הפופולאריות ביותר בשולחן אך פה ושם הבליח לו גם דג מצלחות הסועדים.

ואז שמענו קול נפץ של זכוכית. מה נשבר? צלחת? כוס?
לא... הרי ידוע שבקבוק שמופיע במערכה הראשונה, סופו להישבר בשלישית...
הקורבן היה בקבוק מגנום של שאטו גולן מסדרת אליעד 2004 שניצב לו על השולחן הקטן בצד. אחד הסועדים בשולחן הסמוך אליו עשה כנראה תנועה מיותרת והותיר זירת פשע ממנה ניגרו שובלים של נוזל אדום לכל עבר. מידי פעם הגנבנו מבט אך הבחור עם הגיר לא הגיע...
 ניסינו להבין מה עלות בקבוק שכזה, מבטיח לכם שהוא לא זול.
פשוט פשע!
המנות העיקריות הגיעו אל שולחננו. כאמור חלקתי עם אחותי מנת סטייק אנטריקוט משובחת לעילא ולעילא שהייתה עשויה במידה הנכונה לצד מח עצם וקרטופל (תפוח אדמה). רוטב פורט מתקתק ליווה את הסטייק ולדעתי ניתן היה לוותר עליו ולהשאיר את הסטייק כמו שהוא – בשר, פלפל ומלח.
300 גרם אנטריקוט
המנה השניה שהגיעה אלינו הייתה ספריבס עגל עם פירה כתום. הבשר היה טבול כולו במרינדה מתוקה. מתוקה מדי לטעמי, אך הבשר שהתחבא מתחת לרוטב היה מצוין.
ספייריבס עגל בציר בקר, צ'יפוטלה וסילאן 
דג הסלמון שהוגש לשכני לא הלהיב אותי (כאמור, אינני מחובבי הדגים) – וכנראה שיש דגים אחרים בים.
השירות במקום היה נפלא ובכל פעם שכוס היין שלי עמדה לפני סיום, ניגש מייקי המלצר ומילא את כוס היין שלי.
כמו כן, מייקי ידע לספר לנו על כל מנה ומנה ממה היא מורכבת ואיך עשויה ואף העביר את זמננו בשירת אופרטות (טוב נו, לא באמת).

לקינוח לקחתי את 'עוגת השחיתות' שהייתה למעשה עוגת שוקולד רכה וטובה, אבל היא לא הלהיבה כשמה.
פשוט שחיתות
עוד מנה שהגיעה לקרבתי הייתה הקראמבל שהיה מצוין.
לשמאלי הגיעה מנת המילפיי ברולה (או בתרגום מצרפתית – אלף דפים שרופים) מעין קרם ברולה קפוא בין שכבות בצק עלים – פשוט מעולה וסיום נהדר לארוחה.

ברולה ומעולה
זה מה שנשאר




הארוחה הזו תיזכר, ללא ספק, כארוחה מצוינת, גם בגלל החברה, הרבה בזכות האוירה אך בעיקר בזכות האוכל המצוין.



בירבור ננה בר, תל אביב

רשות הבירבור שלכם:

ShareThis

Printfriendly

בירה